בפרק הקודם נאמרו דברים על שאלת המעמדות . אין עוד סוגייה החוזרת ועולה במחשבה החברתית האמריקנית , בגילוייה המקובלים והפופולריים , בעקשנות רבה יותר מאשר תופעת המעמד החברתי — או ליתר דיוק , תופעת אי קיומם של מעמדות כאלה בארצות הברית . יש לנו חברה חסרת מעמדות , אומרים האמריקאים בגאווה לא מבוטלת . המיתולוגיה החברתית של ארצות הברית בנויה על רעיון חוסר המעמדות — האמונה , כפי שהביע אותה הנשיא ג'ורג' בוש , כי המעמד נועד "לדמוקרטיות האירופיות או למישהו אחר — לא לארצות הברית של אמריקה . אין בדעתנו להיות מפולגים למעמדות *" . אבל האמת , אם רק תהיה די גלויה ועיקשת , סופה לצוף ולעלות . אין די בדבריו של נשיא , גם אם הם נמלצים וכל כוונתם אך לטובה , כדי להעלים אותה כליל . הביטוי "מעמד תחתון" פלש למילון השפה האמריקנית המודרנית , על מנת להשתקע בו לצמיתות . ישנם יחידים ומשפחות , חובה להודות , שאינם שותפים לרווחתו הנינוחה של האמריקאי האב טיפוסי . האנשים הללו , המעמד הזה , מרוכזים ( כפי שכבר הזכרתי ) במרכזי הערים הגדולות ובאזורים חקלאיים דלים וסמויים יותר מן העין , כפועלים נודדים או כתושבי עיירות מכרות שאבד ע...
To the book