מלת תודה

כתמיד , אני אסיר תודה לידידים ולעמיתים ; בלעדיהם לא יכולתי לכתוב את ספרי , והודות להם לא היתה מלאכת הכתיבה — כמו גם הקריאה בהם , אקווה — מעמסה קשה מנשוא . במיוחד מכוונים דברי לעמיתים ולידידים בהרווארד , וכן ב"קיימברידג' , "האחרת כפי שהיא קרויה כאן , זו שמעברו השני של האוקיינוס האטלנטי . עמם שוחחתי על הרעיונות המוגשים כאן , ברבות החודשים והשנים , ומהם , בלי ספק , הפקעתי רעיונות המוצגים או מפותחים כאן . ביתר פירוט , בני ג'יימס גלבריית , פרופסור לכלכלה באוניברסיטה של טקסס , עזר לי — במיוחד במה שנוגע לפרטים עובדתיים . נן ברס הדפיסה טיוטות שוב ושוב ברוח טובה ובדייקנות מופלאה , בהתחשב בכתב ידי ; כפי שאמרתי פעמים רבות , נימת הספונטניות , זו שמבקרי כה מתפעלים ממנה , לדבריהם , מופיעה רק בטיוטה החמישית . אדית טאקר , ידידה ותיקה , חיפשה שגיאות שבעובדה , אף כי אלה מהן שנות רו הן שלי בלבד . סו קרלסון הדפה בכשרון שיחות טלפון ופלישות בימים האחרונים שלפני ההדפסה וההוצאה לאור . אבל לאיש אינני אסיר תודה , כמימים ימימה , יותר מאשר לעורכת שלי , שותפתי הן בניהול והן בחיבור , אנדריאה ויליאמס . אילולא מאמצי...  To the book