|
|
שמואל אביצור בראשית המאה הקודמת היתה נצרת כפר גדול . לאחר מכן התפתחה למעין עיירה . התגוררו בה חקלאים , בעלי מלאכה , מובילים ( גמלים ) וכן סוחרים . במחצית השניה של המאה הי"ט , הפכה נצרת בהדרגה לעיר קטנה . התפתחותה נבעה במרה רבה בזכות קדושתה במסורת הנוצרית והשקעת הכספים הרבים ע"י מוסדות הדת שהוקמו ע"י גורמים אירופיים . כמו בשאר ערי א"י באותם הימים , בלטו בנצרת בעלי המלאכה , שמרביתם היו נוצרים . בין בעלי המלאכה שנמצאו בד"כ בשווקים , היה מעמד מיוחד בנצרת לחרשי הברזל . אלו תיקנו ואף התקינו את כלי העבודה של תושבי העיר והכפריים שבסביבתה . לחרשי הברזל שלה - הם יצא- "חדדים"ה שם טוב בכל הגליל התחתון ואף מעבר לו . השם הערבי חדד , שמקורו בשם העצם חדיר - ברזל בערבית , מזכיר במשמעותו הערבית את קין ( להב ; שמ"ב כא , טז . ( בין כלי המתכת שבעלי המלאכה בנצרת שקדו על התקנתם ותיקונם היו בעיקר כלים חקלאיים וכלי בית ומלאכה . בין אלו הראשונים היו בעיקר המגלים למיניהם וכן יתדות ( להבי ) מחרשות , מעדרים , טוריות , מחבטים , מספריים לגזיזת הצאן , וכן עבודות פרזול . במאה הנוכחית נוספו כלים חדשים שתפסו את מקום כלי...
To the book |
|
|