הכנסיה בתקופה הצלבנית

בתקופה הצלבנית יש בידינו לראשונה תמונה ברורה על צורת הכנסיה ותולדותיה . הצלבנים מצאו את חלקה העליון של הכנסיה הרוס ע"י המוסלמים , שדאגו , מכל מקום , לשמר את חלקה התחתון בו נמצא קברה של מרים הנערץ עליהם ( שכן מרים אם "הנביא ישו" היא מהנשים הנערצות באיסלאם . ( לאחר כיבוש ירושלים ע"י גוטפריד מבויון , הופקד המקום בידי הכמרים הבנדיקטינים , שערכו שינויים לא מעטים בכנסיה : כדי לאפשר גישה נוחה יותר לקהל המתפללים , הוארך גרם המדרגות , והחלק העליון נבנה בסגנון בסיליקאלי , כששני מגדלים מאגפים את הכניסה , ומגדל נוסף מצפון . המנזר הוקם בסמוך לכנסיה ממערב , וכלל גם אכסניה לעולי הרגל . כל מערכת המיבנים הוקפה בחומה גבוהה , ששיוותה למקום אופי של מבצר . במקום נוסדה במשך הזמן אגודת צדקה שהתפתחה במהירות בהיקפה ובנכסיה , ועל שורותיה נמנו גם גוטפריד מבויון ודוכסים אחרים , אשר שילמו לה מס שנתי , כיתר חברי האגורה . לא אחרה השעה , והכנסיה גדלה ונטלה תחת חסותה בנין כנסיות נוספות במזרח , והיו לה נכסים אף באיטליה ובסיציליה . אשר למבנה הכנסיה , עיקר מאמצי הצלבנים התרכזו , כמובן , בחלקה התחתון שהכיל את קברה של מרים...  To the book