המקום ומשמעותו בתיאולוגיה הנוצרית

גת שמנים , הניקראת גם כנסית היגון , מסמלת את המקום בו ישו הגיע לכרי עצבות תהומית "עד מות" בשל חטאי האדם כפוי הטובה . ביגונו נילחם ישו את עלבון בוראו , הבא בשל אותם חטאים , והיכול להמחק רק על ידי שיקריב את עצמו , ועל ידי כך יציל את האנושות מחטאיה . תפילתו מסמלת את תכונתיו האנושיות והאלוהיות כאחת , אשר במאבק ביניהן "דם נוטף ; "ממצחו ולבסוף זו האחרונה יוצאת מנצחת שכן הוא מפקיר את כל כלו לרצון בוראו . (*) המלאך היורד ממרום בא לסייע לו בשעתו הקשה , לעמוד בורד במשימתו הגורלית עד הסוף , בעת שתלמידיו עומרים לנטשו . מנקודת ראות בקורתית אין יגונו של ישו בגת שמנים אלא ביטוי למצבו הריאלי ; עצבונו בא לו בשל העובדה כי שליחותו נחלה כשלון חרוץ , מעריציו הרבים נטשוהו , ואויביו מחפשים אחריו . אף אלו הקרובים לו ביותר - תלמידיו , אינם מבינים לרוחו , ואין לסמוך עליהם . יתרה מזאת ; יגונו העמוק של ישו לנוכח הסכנה המרחפת עליו על כל הכנות והאנושיות שבהם , מפריכים לחלוטין את הטענה הנוצרית כי ישו הלך לירושלים במטרה ברורה כדי למות . הפחד העמוק מפני המות המתגלה כאן בצורה כל כך טראגית ונוגעת ללב מסיר כליל אפשרות זא...  To the book