המסורות הנוגעות למערה

המסורת המקובלת ביותר שראשיתה , כנראה , כבר במאה 6-ה גורסת , כי כאן שהתה המשפחה ערב הבריחה הגורלית למצרים . אך אין זו אלא מסורת אחת מני רבות שהתפתחו בעיקר מימה"ב ואילך ( להלן : ( - כאן נחה מרים לאחר הלידה . - כאן שהתה כדי להניק את בנה . - כאן הסתתרה המשפחה ( יוסף , מרים וישו ) זמן ממושך מחרונו של הורדוס ( או לפחות באותו פרק זמן בו עשה יוסף את ההכנות הדרושות כדי להימלט למצרים . ( - כאשר מרים ובנה שהו במקום , נטפה טיפה או טיפות אחדות על ריצפת המערה ומכאן אופייה הלבן והחלבי . - לפי מסורת אחרת , איבדה מרים את חלבה בשל הפחד והתלאות שעברו עליה , אך עקב תכונותיו ה"על טבעיות" של הרך הנולד חזר אליה חלבה בעבור זמן קצר . לסלע "החלבי" היתה השפעה מרחיקת לכת על קדושת המערה : כאשר בוצעים אבנים מקירות המערה הפריכים , הם ניראים חרסיתיים אפורים או גיריים . החומר נקרא במונחי המינרלוגיה "חלב , "הרים אך בפי עולי הרגל הוא נקרא "חלב . "האם השפעת האמונה כי "חלב המערה" הוא תרופה , בעיקר להחזרת חלבן של הנשים לאחר שילדו ( וכן של בעלי חיים , ( היתה מרובה ביותר ואמונה זו היתה קיימת לא רק בין הנוצרים , אלא גם בין המ...  To the book