הפסיפסים המעטרים את רצפת הכנסיה

פסיפסים אלה נתגלו באקראי בשנת , 1934 בעת שנבדקו יסודות העמודים ומידת יציבותם . הפסיפסים משתרעים -כ60 ס"מ מתחת לרצפה הנוכחית , והם נחשפו לאורר מרבית אולם התוור . מהחפירות הסתבר , כי הפסיפסים קורמים לעמודים וכי אץ קשר סטרוקטוראלי ביניהם . מאחר והעמודים הם מתקופת יוסטיניאנוס , הרי שהרצפה קדומה יותר ושייכת איפוא לתקופה הקונסטנטינית ( ולפי דעה אחרת לשלב ביניים בץ שתי הכנסיות . ( פסיפסים דומים נמצאו בחלקים הקדם-אבסידאליים של הכנסיה והם שאפשרו , בין השאר , את שיחזור התוואי הקדום ( האוקטאגונאלי במזרח והבסיליקאלי במערב - תק' קונסטנטינוס . ( הפסיפס באולם התוור היה עשוי בצורת שטיח רבוע במערב ומלבני במזרח . האחרון היה מחולק לשישה פאנלים . שני המשטחים כאחד היו תחומים במסגרת של עיטורים צמחיים . העבודה בכללה עשויה באמנות רבה , לפי מיטב מסורת אמני הפסיפס בסוריה ובארץ ישראל . הביצוע המעולה ביותר הנו באיזור האוקטגון לב הכנסיה , מעל למערה , בו שולבו מוטיבים צמחיים , שריגי גפן ועופות ( תרנגולות וזרזירים . ( כתובת בסמור לאוקטאגון כוללת אח המלה היוונית , "דג" שהיא גם ראשי תיבות של "ישו המשיח בן האלוהים" ( ה...  To the book