|
|
לאחר תבוסת הצלבנים בקרני חיטין , , 1187-ב חזר השלטון בארץ ישראל לידי המוסלמים , והקרקע נשמטה תחת רגלי הצלבנים גם בכנסית המולד בבית לחם . זו חזרה לידי שליטיה הקודמים , היוונים והסורים , בעוד המוסלמים חדשו בה מן הסתם את תפילותיהם . לא איחרה השעה וגם הלטינים הורשו לחזור וליטול את מקומם בכנסית המולד , ומלבד דמי הכניסה שגבו מעתה המוסלמים לא הופרעו הסדרים הקודמים בכנסיה . החל מאמצע המאה , 13-ה ולמעשה עד ימינו , איבדו הנוצרים את שליטתם ובעלותם על רבים מהמקומות המקודשים בארץ ישראל , כולל כנסית המולד ; עיקר המפנה בא עם עליית הממלוכים לשלטון , ובראשם השליט הנודע ביברס - מהלוחמים המובהקים ביותר נגד הצלבנים בארץ ישראל . אלא שבניגוד לקודמו - צלאח א-דין , שם ביברס קץ למסורת הסובלנות כלפי הנוצרים ומקומותיהם המקודשים , שעברו מעתה לידי המוסלמים לצמיתות . הנוצרים גורשו מבית לחם , ברם העליה לרגל אליה לא נאסרה . גם אס הגזירות לא האריכו ימים , הן היוו לאחר מכן בבחינת ציון דרך מנחה לשלטון התורכי , לנצל את המקומות המקודשים לנצרות והמחלוקות הכתתיות ביניהן להפקת הון פוליטי וכספי תדיר . גרוש הנוצרים מבית לחם הש...
To the book |
|
|