התקופה הצלבנית

עם הכיבוש הצלבני 1099-ב נפתח פרק חדש בתולדותיה של בית לחם . כיבוש העיר הטביע חותם עמוק בלב כותבי דברי הימים הצלבנים והללו הותירו תיאורים דרמטיים של מעשה הכיבוש ; כאשר גוטפריד מבויון התקדם ממישור החוף לירושלים , החלה נהירה רבתי של האוכלוסיה המוסלמית מערי השדה וישובי הפרזות לירושלים , כשהם פוגעים בדרכם בישוב הנוצרי וברכושו . לא איחרה השעה ומשלחת חרש עשתה את דרכה מבית לחם לאמאוס , ובקשה את גוטפריר לשלוח חיל מצב כדי להגן על העיר , "שכן הארץ מלאה אויבים ויש להגן על הכנסיה , ואמנם גוטפריד בחר 100-ב פרשים חמושים , בפקודו של טנקרר , והם הגיעו לעיר עם שחר" ( לפי וילהלם איש צור . ( הצלבנים נתקבלו בעיר בכבוד רב , והובלו לכנסיה ולמקום הלידה , ודגלם הונף על 1 הבסיליקה . מאותה שעה נקשר גורלם של הצלבנים בגורל כנסית המולד . הצלבנים מצאו את בית לחם במצב ירוד : מספר הנוצרים בה היה מועט והעיר היתה הרוסה בחלקה כתוצאה מפגיעות המוסלמים . הם נטלו את הכנסיה תחת חסותם ויסדו בה את מסדר הקאנונים האוגוסטינים , שהתרכזו בעיקר בדרום הכנסיה , בעוד שאר העדות בבית לחם מצאו מקומן במערבה . מאחר והממלכה החדשה שנוסדה על יד...  To the book