|
|
הצורה החדשה של ניצול חומרי טוויה ואריגה , אשר עד לפני שנים מועטות נתבססו על צמר צאן ותעשיה כמעט ביתית , מתבטאת היום בקיומם של עשרות בתי תפירה וחייטות , אריגת טכסטיל ותעשיית גרביים , לבנים וחולצות אלו מופעלים בציוד משוכלל ובהספק גבוה . יחד עם זאת עוד לא נעלמו לחלוטין מנוף בית לחם בתי מלאכה ביתיים קטנים , שייחודם במלאכת יד של אריגת בדים לבנים ואוריריים לנשים , בצעיפים , שמלות , שביסים וכובעים . לבושים אלו מבוקשים על ידי נשים מבוגרות , או דתיות מאד , או לשם קיום טכסים משפחתיים ברוח המסורת . הצבע הלבן הבוהק , שליט בלבוש המסורתי של בית לחם , מתקופת מלחמות הקיס והימן שהסעירו משך מאות שנים את ערביי ארץ ישראל , ואף בימינו אלה קיימת עדיין איבה בין פלגי היריבים השונים , איבה שמקורה עוד בתקופת הגיאהליה הטרום איסלאמית במדבריות ערב . בתקופת מלחמות הקייס והימן נמנו אנשי בית לחם על פלגי הימן , ויריבות קשה ומרה היתה ביניהם ובין אנשי חברון שנמנו על הקיס . כדי להבדל אחד מהשני , לבשו הקייסים של חברון בגדים כהים , בגווני שחור ואדום , ואנשי בית לחם לבשו לבן . השימוש בצבע כסמל איבה הפך למסורת של לבוש , שביט...
To the book |
|
|