יצור אבק שריפה

בין המאה ה-ט"ז וה-י"ט , התפשט במידה גדלה והולכת , השימוש בנשק חס בקרב תושבי הר חברון . במקביל לכך החל להתפתח יצור אבק השריפה , עבור מצתי הרובים ועבור גולות העופרת ששימשו ככדורים לוהטים . תעשיה זו הועתקה לצרכים נוספים עם התפתחות ענפי הבניה והסתתות באבן הקשה של ההר . ( 3 ) תעשיית אבק השריפה נדירה ביותר בתחום בית לחם ומיוחדת במינה . אבק השריפה ( בארוד ) (*) מיוצר על ידי כתישת פחם עץ . הפחם זול מאד , היות והוא מופק מזמורות יבשות של גפן הנאספות אחרי הבציר בהר-חברון , וכידוע - גידולי הגפן נפוצים בכל תחומי מרכז וצפון הר חברון ובכלל זה גם אזור בית לחם . את הפחם כותשים במכונת גריסה עתיקה המופעלת ע"י מנוע סולר בן צילינדר אחד שפעולתו מקימה קול תיקתוק קצוב אופייני . את הכתושת הזאת מערבבים היום בגופרית ומלחת ציילי . עד מלחמת השחרור ב- , 1948 היו מערבבים את הפחם במלחת מקומית . מלחת זו הינה תרכובת עשירה בזרחן , והיו מפיקים אותה על ידי בישול זבל וגללים , או שהיו אוספים אותה ממערות הרועים בשפלה ובמדבר יהודה , שם התפתחה באופן טבעי על גבי הקירות . את התערובת הזו מדקקיס היטב על ידי מהלומות פטיש עץ גדול ( ...  To the book