מבנה עירוני כללי

למבנה הטופוגרפי של העיר ולמעמדה המיוחד של הנצרות בבית לחם , יש השפעה מכרעת על אופיה וצורתה . העיר בנויה על שלוחה גבעית מאורכת , התחומה במתלולים חריפים משלושה כיוונים . בכך נקבעה יכולתה להתפשט רק לאורך ציר הכביש לירושלים . מניעת התפתחות עיר קונצנטרית מחד , ואוכלוסיה בעלת אופי מערבי בעיקרו , סייעו ליצירת שכונות , שלא התפתחו לכלל רבעים , ומעטה נס הבניה הצפופה והסמטאות הצרות האופייניות לערים המזרחיות . יש לציין כי כחמשה עשר אחוז משטח העיר , שהם למעלה 280-מ דונם , שייכים למוסדות דתיים נוצריים שונים . תהליכי רכישת השטחים ע"י המוסדות הנוצריים לא אורגנו בצורה מרכזית , והתבצעו מאז המאה ה-י"ט בשיטת "כל הקודם והמרבה במחיר - . "זוכה כך נוצר פיזור רב בקרקעות הכנסיות בכל תחומי העיר . קרקעות אלו לא ניתנות למסירה או להפקעה . משום כך אין אפשרות ליצור מרכזים פונקציונאליים עירוניים , כאמצעי לקידום אורבני של העיר . למעט מקרה אחד , בשנות העשרימ של מאה זו , בו הרס הנציב העליון חלק מהקסבה של העיר מול כנסיית המולד והפכו למגרש חניה , והקמת מבנה בטון פתוח בחלק אחר של הקסבה כשוק ירקות , אין בבית לחם בניה עירונית...  To the book