ביח לחם כעיר בספר המדבר

בית לחם לא התפתחה בראשיתה לעיר חשובה בשל העדר מקורות מים בתחומה . היא הפכה לעיר חשובה רק בתקופה הכנענית המאוחרת , ( 9 ) עם שבלול טכניקת החציבה ואיטום בורות המים . ( 10 ) ואמנם בתחום בית לחם חצובים מאות בורות מים . הבורות קולטים את מימי הנגר העילי המתנקזים משטחים גדולים יחסית . יש בהם כדי לקיים אוכלוסיה נוודיח למחצה , אך אין בהם כדי לספק חקלאות שלחין . כלכלתה של בית לחם התבססה איפוא על גידולי שדה ועל מרעה צאן . אזור מדבר יהודה וספר המדבר נטולים חורשות או שיחים גבוהים (*) תחתם מצוים שטחי מרעה גדולים . בעונת החורף מהווה כל התחום שממזרח להרי יהודה ועד למצוקי ההעתקים שמעל ים-המלח אזור מרעה לכפריים מרצועת הספר ולבדואים גם יחד . הבדואים והכפריים המעבדים אדמות באזור הספר יורדים בחורף עם אהלים אל מדבר יהודה . בכל עונת החורף אין להבדיל בין "נוודים אמיתיים" ו"נוודים למחצה" ממוצא כפרי . כאשר תם החורף - עולה כל האוכלוסייה חזרה מערבה , המדבר מתיבש ואילו תושביו בתקופת החורף , חוזרים והופכים להיות חקלאים באזור גידולי הפלחה , ( 12 ) תמונה זו של קשר בין חקלאות הפלחה והמרעה משתקפים במקרא : יעידו על כך הס...  To the book