ימי צלאח א־דין

ירושלים אשר נשלטה במשך כתשעים שנה ( למן ( 1099 בידי הפרנקים , היתה יעד מרכזי לצבאות סוריה ומצרים , שהונהגו בשנות השמונים של המאה ה 12 בידי הסולטאן האיובי צלאח א דין . לאחר מיגור הצבא הצלבני בקרני חטץ ביולי , 1187 פנה צלאח א דין להשיג את יעדו העיקרי ; כיבוש ירושלים מידי הצלבנים וטיהורה . בספטמבר , 1187 הטיל מצור על העיר . את עיקר כוחו ריכז ממערב לעיר ואולם , בחלוף חמישה ימים שהוקדשו להכרת סביבות העיר , העתיק את מפקדתו צפונה לאזור שער שכם דהיום . אזכור "כנסיית ציון" מדרום לעיר ואזור "ואדי ג'הנם" ממזרחה כמקומות מהם הרעיש את ירושלים , מתקבלים פחות ונראים כמליצות של סופרים שהעיר לא היתה נהירה להם . לוחמיו של צלאח א דין הצליחו , בחיפוי קשתיהם , להתקדם עד לחומת העיר המזרחית ולפרוץ בה פרצות . בזמן המצור פנתה משלחת נכבדים מקומית ובהם נציגי הכמורה הגבוהה ואבירי המסדרים הצבאיים אל צלאח א דין והציעה למסור לידיו את העיר תמורת בטחון התושבים ורכושם , אך הצעתם נדחתה . צלאח א דין הגאה , שטיפח את דימויו כמגן האסלאם , מיאן לקבל לידיו את העיר במשא ומתן שאינו יאה לאיש צבא נועז , והוא העדיף להרשם בקורות הע...  To the book