יהודי ירושלים בתקופה הצלבנית

כשהגיעו הצלבנים לגבולות הארץ היה הישוב היהודי נתון במצב של התפוררות . הנשיאות פסקה מלהתקיים , ו"ישיבת גאון יעקב" ( המרכז הרוחני של קהילות ישראל , ( שגלתה מירושלים אחרי כיבוש העיר בידי הסלג'וקים בשנות השבעים של המאה ה , 11 עברה לרמלה ומשם לצור ולבסוף לסביבות דמשק . הקהילות בפנים הארץ , בייחוד של רמלה וירושלים , סבלו קשות מן הכיבוש הסלג'וקי . בתקופת הכיבוש הצלבני שיתפו היהודים פעולה עם חיל המצב ועם האוכלוסיה המוסלמית של הערים . השמועות על מעשי הרצח והשוד שעשו הצלבנים בקהילות הרינוס , הגיעו גם למזרח ואף עוררו תנועות משיחיות . בתעודות מאותו זמן נזכרים היהודים לראשונה בקשר להגנה על ירושלים . שכונתם בחלקה הצפוני מזרחי של העיר ( בין שער שכם לעמק יהושפט , ( היתה בקו חזית הלחימה , ולתוכה פרצו גדודיו של גודפרי מבויון תחילה . השכונה היהודית כללה רחובות קטנים ומתפתלים בין שני הרחובות הראשיים שתחמוה : רחוב הקרדו שנמשך משער שכם לשער ציון והרחוב שהוביל משער יהושפט עד הצטלבותו עם הקרדו , לימים ראשיתה של "דרך חיסורים" הנוצרית . היהודים לא היו תושביה היחידים של שכונה זו , אף שנקראה " שכונת היהודים" . (...  To the book