בתקופה הצלבנית הפכה ירושלים למוקד צליינות ראשון במעלה , ואלפים נהרו אליה ממרחקים כדי להסתופף במקומות הקדושים . בתקופה זו עוצבה ה"גיאוגרפיה הקדושה" של העיר , ויוחדו רבים מאתרי הצליינות , כפי שאנו מכירים אותם כיום , היסודות לכך הונחו כבר בראשית התקופה הביזאנטית , אך הם נתגבשו וקיבלו את מלוא משמעותם בתקופה הצלבנית , בעת שנוספו ו"זוהו" עשרות מקומות קדושים , ולאלו הקיימים הוענקה לא אחת משמעות חדשה . התהליך לווה בהקמת עשרות כנסיות בירושלים ובסביבתה , שהטביעו את חותמן על מראה העיר ואופיה - עד ימינו . " בין מקומות העליות לרגל תפסה ירושלים מקום של כבוד . מקומות שנתקשרו למסופר בתנ"ך היו ידועים למדי כבר בזמנה של הקיסרית הלנה , כפי שניתן ללמוד מהאונומסטיקון של אבסביוס . לעומת זאת , היו עדיין המסורות של הברית החדשה במצב התהוות והתגבשות . עתה זוהו לא רק ערים וכפרים , אלא גם רחובות ובתים הקשורים בחיי ישו בירושלים ... ונבנו שם מקדשי מעט לשמור על זכר קדושת המקום ומסורתו ... טבע האדם , הנוטה להמחשה ולהגשמה , גרם שתהליך הזיהויים קלט לתוכו לא רק את כתבי הקודש אלא גם את הספרים החיצוניים , ולעת מסעי הצלב נה...
To the book