הר הבית בתקופה הצלבנית

להר הבית נודע מקום חשוב בתקופה הצלבנית . מעידים על כך , בין השאר , תאורי העיר במפות הצלבניות , שבכולן כמעט תופס הר הבית מקום מרכזי . במיוחד מובאים בהבלטה כיפת הסלע ומסגד אלאקצא . הר הבית , שהיה נטוש בתקופה הביזאנטית , זכה לתחיה מחודשת בתקופה הצלבנית ונכרכו אליו מסורות רבות מהמקרא ומכתבי הקודש הנוצריים , ומהם שהונצחו על ידי מבנים מיוחדים . בהר נחוגו חגים ממלכתיים וכנסייתיים . לאחר טקס ההכתרה בכנסיית הקבר , נערכה תהלוכה חגיגית להר הבית , ל"מקדש / 'האדון המלך הוריד את כתרו והניחו על המזבח שהוקדש ל"הצגת ישו במקדש" ( לוק' ב , כב . ( משם המשיכה התהלוכה ל"מקדש שלמה" ונסתיימה בסעודה חגיגית של שועי העיר והמלך בראשם . ביום כיבוש ירושלים , 15 ביולי , 1099 נערכה תהלוכה מכנסיית הקבר ל"מקדש . "האדון לאחר תפילה מיוחדת , המשיכה התהלוכה לשער הרחמים ולבית העלמין שלידו , שבו נטמנו החיילים הצלבנים שנפלו בכיבוש העיר . בין החגים הנוצריים שהתקשרו להר הבית , היו "יום הראשון של כפות התמרים" ו"רוממות הצלב . "הקדוש כיפת הסלע זוהתה בידי הצלבנים עם בית המקדש וכונתה "טמפלום דומיני" - " מקדש . "האדון היה זה אחד מהאת...  To the book