|
|
במשך ארבעת אלפי שנות קיומה של ירושלים היא שימשה כבירה רק פעמים מעטות . אחת מהן היתה בתקופה הצלבנית , שאז נודעה לה חשיבות מיוחדת עד כי היא הוגדרה כאחת מהמטרות המרכזיות של מסע הצלב כולו . אין תימה שלאחר שחרורה היא נבחרה כבירת הממלכה . בחירה זו לא נבעה מסיבות מדיניות , צבאיות או כלכליות , אלא בשל קדושתה . וזאת , בניגוד למרבים הכובשים הזרים , שבחרו למקם את בירתם בערים אחרות משיקולים מדיניים או כלכליים . אופיה של ירושלים נתגבש במידה רבה במאות שקדמו לכיבוש הצלבני , בתקופות הביזאנטית והמוסלמית . העיר , שהפכה למוטלמית בתחילת המאה השביעית , הצטמצמה בהשוואה לעיר הביזאנטית שקדמה לה . תוואי החומות השתנה במקומות אחדים , בעיקר בדרום ובדרום מערב , כדי להתאים את גודל העיר לאוכלוסיה המתמעטת . החומות העתיקות , שהקיפו את עיר דוד והר ציון , נעזבו עתה , והחומות נעו צפונה , לתוואי הקיים , כמעט ללא שינוי , עד ימינו אלה .
To the book |
|
|