כיבוש ירושלים

עם מותו של מוחמד בשנת , 632 קיבל לידיו אבו בכר את השלטון המדיני והדתי על הערבים המוסלמים , התואר שניתן לו הוא הח'ליפה - נישא מעתה ואילך בידי העומדים בראש האומה המוסלמית . משמעו של התואר . ממלא המקום של מוחמד " הנביא האחרון" עלי אדמות לפי ההשקפה המוסלמית . חשיבותו של אבו בכר בתולדות האסלאם היא בכך שהצליח לשמור על הכח המוסלמי שגיבש מוחמד , על ידי שמנע את פרישת השבטים הערביים שהתאסלמו רק למראית עין בתקופתו של מוחמד , וניסו להשתחרר מעול האסלאם מיד לאחר מותו . מלחמתו של אבו בכר בשבטים הערביים פורקי העול בחצי האי ערב מסבירה מדוע החל בפשיטותיו מחוץ לחצי האי הערבי רק בשנת , 634 שנת שלטונו האחרונה . אבו בכר פלש לארץ במארס 634 כדי לכבשה מידי הביזאנטים . הכדו הראשון פלש לאילת כדי להגיע לאזור החוף , בעוד שהכדו השני פלש מכיוון עבר הירדן המזרחי . זה האחרון נעצר בהתקלותו הראשונה עם הצבא הביזאנטי , ואילו הבח שחדר דרך אילת בהנהגת עומר אבן אלעאץ גבר על הצבא הביזאנטי במבואות העיר עזה . כדי להכריע את הכף לטובת המוסלמים במערכה על כיבוש הארץ , הזעיק אבו בכר את ח'אלד אבן אלווליד , אשר שהה באותה עת על גדות...  To the book