|
|
בשנת 638 נפלה ירושלים לידי המוסלמים ובמשך 1300 השנים הבאות היתה תחת שלטונם , להוציא תקופת ביניים קצרה בימי הצלבנים . התקופה האומיית הצטיינה במפעלי בנייה נרחבים בירושלים , בעיקר בראשיתה . פועלם של האומיים התמקד בעיקר בהר הבית , שבו הגיעו מפעלי הבנייה למרום שגשוגם והטביעו את חותמם על אופיה של העיר לדורות . בתקופה זו השתרעה האימפריה המוסלמית מפרס והודו ועד לספרד וצפון אפריקה . השליטים ריכזו בידיהם כח , עוצמה ואמצעים , שאיפשרו להם להוציא לפועל מפעלי בנייה בהשקעות חסרות תקדים , בגייסם לשרותם את טובי האמנים מרחבי האימפריה . גם הקרבה למושב שלטונם של האומיים בדמשק , השפיעה ודאי על החלטת השליטים לרכז את מאמציהם בירושלים , בהחיותם מסורות מקראיות מקודשות שהותאמו להשקפתה ותפיסת עולמה של הדת החדשה . כמעט כל מפעלי הבנייה האומיים התמקדו בהר הבית ובסביבותיו , כשבמרכזם כיפת הסלע ומבנים נספחים ומסגד אלאקצא . הקמת מבנים אלו מתועדים היטב במקורות והדברים ידועים ; לא כן הדבר באשר לשורות הארמונות ובנייני השלטון האומיים שנבנו מדרום להר הבית , שאודותם לא ידוע משום מקור . הארמונות , שנחשפו בחפירות מזר-בן דב , ה...
To the book |
|
|