כיבוש ירושלים בידי הפרסים ושחרורה בידי הקיסר הראקליוס

ראשית המאה השביעית ידעה את אחד משיאיו של מאבק איתנים , שהתנהל בין הקיסרות הרומית המזרחית ( ביזאנטיון ) לבין פרס הסאסאנית , במשך דורות ארוכים . מאבק זה קשור למתח ששרר בין המעצמות בשל ניגודי האינטרסים באזורי החיץ שביניהן , ובעיקר בארמניה . משיושבו חילוקי הדעות ב , 384 נוצר גורם חדש לחיכוכים . פרס הסאסאנית ביקשה לכפות על ביזאנטיון ברית שלום , חיונית מבחינתה - להגנת שתי המעצמות נגד העולם הברברי הסובב . במסגרת זו היתה ביזאנטיון אמורה להפוך למעין לווין של הממלכה הסאסאנית . קיסרי ביזאנטיון העדיפו לחמוק מחיבוק הדב של הפרסים ולהפנות את מרצם מערבה , כדי לאחד מחדש את אגן הים התיכון תחת ההגמוניה של הקיסרות הרומית . לאחר תקופה של שלום יחסי במאה החמישית , פרץ המאבק ביניהן במלוא עוזו , והגיע לשיאו במחצית הראשונה של המאה השישית , בימי יוסטיניאנוס . המלחמה התישה את שתיהן . חידוש הברית ביניהן ב 561 הביא לרגיעה זמנית בלבד , שכן תנאי הברית היו קשים ומשפילים לביזאנטיון . חידוש המאבק בין יורשיו של יוסטיניאנוס הביא להפיכת הקערה על פיה בימי הקיסר מאוריקיוס , ( 602-582 ) שניצל את מלחמת הירושה בפרס כדי לסחוט ...  To the book