בשנת 1020 הורשו הנוצרים לחזור ולהתפלל בין שרידי הכנסיה . בשנת 1031 נחתם הסכם שלום בין המוסלמים לביזאנטים , שאחד מתנאיו היה ההיתר לשקם את הכנסיה . אלפי עולי רגל נהרו לירושלים ותרמו מכספם לעבודות השיקום . ברם , רעידת אדמה שהיתה בשנת , 1034 הסבה שוב נזק לחלקי הכנסיה המעטים שעמדו על תילם . רק בתקופת הקיסר קונסטנטינוס מונומכוס , שבזמנו נהנתה ירושלים מתקציבים מלכותיים , התאפשרה מלאכת השיקום . ( 1042-48 ) היתה זו הכנסיה השלישית שהוקמה במקום . מונומכוס , שהאמצעים שעמדו לרשותו היו דלים , החליט לוותר על שיקום רבים מחלקי הכנסיה ההרוסים , ובעיקר על הבסיליקה של קונסטנטינוס והאטריום , ולהסתפק במבנה פחות גרנדיוזי ויותר שימושי . יתכן והיו לכך סיבות נוספות כמו התנגדות המוסלמים , שהקימו במאה 10-ה מסגד ממזרח לבסיליקה . עולי הרגל שביקרו בכנסיה בתקופה מאוחרת , ירעו על קיום הבסיליקה , ומזכירים אותה בכתביהם . זררלף , ( 1 102 ) מדבר על "כנסיה גדולה לזכר הלנה , שנהרסה ע"י . "הכופרים האב דניאל ( 1106 ) מציין , כי במקום שעמדה לפנים כנסיה גדולה עם גג מעץ , כל ששרד הוא כנסיה קטנה ( כוונתו לקאפלת הלנה ) . ( 1 ) התפ...
To the book