ממסעי הצלב ועד למאורעות תרפ"ט נתן שור הקדמה יהודים בכל הדורות ביקשו להתיישב בחברון . לא היה זה בשל פוריות האזור ותנאיו , אלא בשל זכרונות העבר שנקשרו למקום ובראש ובראשונה מערת המכפלה מקום קבורתם של אבות האומה . אף שברוב התקופות הכניסה ליהודים היתה אסורה , ניתן היה להסתופף ליד מערת המכפלה ובתקופה מאוחרת אף להתפלל על המדרגות המוליכות אליה . אתרים נוספים בחברון הנציחו את זכרו של אבי האומה , כגון אלוני ממרא , "ביתו של , "אברהם "האבן עליה , "נימול "באר אברהם " וכד . ' בשל קדושת העיר ואתריה התפתחה בה קהילה יהודית חשובה מימים קדומים , הנזכרת כבר במאות 13-ה . 14-וה קהילה זו התקיימה כמעט ברציפות עד למאורעות תרפ '' ט ותרצ '' ו , כלומר למעלה 700-מ שנה . עם התיישבות צאצאי האנוסים הספרדים בחברון במאה , 15-ה עלתה הקהילה על דרך המלך ונתברכה בחכמים ומנהיגים מן השורה הראשונה . הדבר בולט ביתר שאת על רקע מצבן המעורער של הקהילות האחרות . חברון ( בדומה לצפת במאה ( 16-ה נתברכה במלומדים ומנהיגים רוחניים חשובים . ואמנם מספר הרבנים והמלומדים שבה היה רב ללא כל יחס להיקפה המצומצם של הקהילה , ומהם שחיברו חיבורים ו...
To the book