ב. המצור ונפילת העיר

בעת חידוש ההתקפה , סמוך לפסח שנת , 70 עלה טיטוס על ירושלים בראש ארבעה לגיונות , עליהם נוספו הלגיון השנים עשר ( פולמינטה , ( שנפגע קשה תחת פיקודו של קסטיוס גלוס בשנת , 66 ואלפי חיילים מהלגיונות שבמצרים . אנשיו של יוחנן מגוש חלב הצליחו בינתיים להסתנן לחצרות המקדש הפנימיות וגברו על הקנאים , שסרו מעתה לפקודתם . יוחנן מגוש חלב קיבל את מנהיגותו של שמעון בר גיורא , והעיר נחלקה לכמה אזורי השפעה . שמעון בר גיורא היה הסמכות העיקרית בעיר העליונה וברוב חלקי העיר התחתונה , ואילו יוחנן מגוש חלב היה אחראי להר הבית ולמצודת אנטוניה . המורדים פשטו כמה פעמים על הצרים ולא אחת היתה ידם על העליונה . תחילה הפתיעו את חיילי הלגיון העשירי בעת שעסקו בהקמת ביצורים על הר הזיתים . הרומאים לעומתם היו פזורים בקבוצות קטנות ולא היו חמושים בעת הבנייה . היהודים ניצלו זאת ותקפו אותם בעוז עד שכמעט הנחילו תבוסה ללגיון , ורק התערבותו האישית של טיטוס הצילה אותם ממפלה . הרומאים התאוששו והיהודים נאלצו לסגת . ערב ההתקפה על החומה השלישית , הציע טיטוס לתושבי העיר תנאי שלום , באמצעות יוסף בן מתתיהו , אך הוא נתקל בסירוב . תחילה ריכז...  To the book