ג. הנצרות בירושלים

הנצרות הקדומה , במיוחד בעת היווצרותה והתפתחותה בירושלים במשך עשרות השנים שלפני חורבן הבית , היתה תופעה יהודית מובהקת . ישו ותלמידיו הזדהו לחלוטין עם העם ומוסדותיו . ישו נולד כיהודי , חי כיהודי ומת כיהודי . את דרשותיו נשא בבתי הכנסת , והוא הואשם בכך שלא הקפיד דיו על הצומות ועל נטילת ידיים ולא שמר שבת כהלכתה . לפי המסורות השונות אודותיו , ראו בו דמות נבואית , כ"בן דוד" ( הכתובת שקבעו הרומאים על צלבו היתה "זה הוא ישו מל ך , ( "היהודים או כחכם ומטיף שהשכיל לחולל נסים ולרפא חולים . בשליחותו הגלילית שנמשכה כשנה , נדד ישו ממקום למקום וריכז את פעילותו בגליל המזרחי ( באזור הכנרת והר תבור ) ואולי אף הרחיק לפניאס ולחוף הפניקי . לפי המסופר לא עשה ישו יותר משבוע ימים בירושלים , וכדי לקיים את הכתוב בזכריה ( ט , ט ) נכנס אליה כמלך המשיח . הוא חולל מהומה במקדש בהופכו את שולחנותיהם של ' החלפנים , וחגג את חג הפסח בירושלים יחד עם תלמידיו ( הסעודה האחרונה המפורסמת . ( ישו נאסר בגת שמנים , למרגלות הר הזיתים , הובא לפני מנהיגי היהודים ואחר כך לפני פונטיוס פילטוס , שדן אותו למיתה ( המניעים לכך שנויים במחלוקת...  To the book