מוקד הכוח בעיר בתקופה זו היה בידי בית חשמונאי , שמעמדו המדיני עבר שלבים שונים של התחזקות והתבססות . התהליך החל כאשר יונתן נתמנה לא רק לכוהן גדול , אלא גם כרע המלך , סטרטגוס ( מפקד הצבא ) ומרידארכס , דהיינו , מושל יהודה ( מק"א י , כ , סה . ( מעמד השליט החשמונאי בירושלים התחזק בימי שמעון , כשנערך טקס הכתרה פומבי בשנתו השלישית , 140 לפסה"נ , בהשתתפות נציגי העם על כל רבדיו : הכוהנים , העם , ראשי האומה וזקני הארץ . במסמך רשמי שצוטט על ידי מחבר ספר מקבים א ( יד , כז-מה , ( הובאו הסיבות למינוי שמעון : משפחתו ואחיו דאגו בעבר להגנת המקדש , העם והתורה . שמעון הוכיח את עצמו בגיוס צבא בכספו הוא , בכיבוש ערי הנוכרים , לרבות החקרה בירושלים , ובביצור ערים יהודיות כגון בית צור . בתמורה לפעילות זו , מונה שמעון לכוהן גדול , ראש העם ( אתנרך ) וסטרטגוס . הנהגתו אושרה גם על ידי המלך הסלווקי והרומאים . שמעון הנהיג מניין שנים חדש ( במקום מניין השטרות שהיה נהוג באימפריה הסלווקית , ( החל משנת כהונתו הראשונה , והוא גם לבש ארגמן וזהב בדומה לשליטים הלניסטיים . עונש מוות הוכרז על כל מי שיפר הסכם זה , ותוכן המסמך ה...
To the book