שיקום הרובע היהודי

אלי שילר אחת מתכניות הבינוי המורכבות והיקרות ביותר , ואולי גם היומרניות והמוצלחות ביותר מאז איחוד ירושלים היתה שיקום הרובע היהודי . לאחר שחרור ירושלים נמצא הרובע במצב הרוס ; בתי הכנסת ומוסדות התורה והחסד חרבו ברובם עד היסוד ; מרבית בנייני המגורים היו הרוסים והשתיתו היתה מעורערת . במקום התגוררו פליטים ערבים בתנאים ירודים . שלטונות ירדן לא עשו דבר לשיקום הרובע ובתכנית המתאר שלהם הוא יועד לפארק עירוני . לצורך זה אף הוחל בפינוי הפליטים , שהועברו ( החל ( 1963-מ למחנה פליטים ליד שועפט . הצעות לשיקום הרובע זמן קצר לאחר איחוד העיר , הוחלט על שיקום הרובע ואיכלוסו . בשנת 1969 נוסדה ה"חברה לפיתוח ושיקום הרובע , "היהודי שהיתה מאז הגוף הממונה על ביצוע פרוייקט השיקום . הוקם צוות מתכננים ואדריכלים והוחל בעריכת סקרים להתוויית תכנית השיקום . באשר לאופן השיקום , רווחה קשת רחבה של דעות : יש שביקשו להרוס את המבנים עד היסוד , לפנות את החורבות ולתכנן את הרובע מחדש . אחרים ראו ברובע נכס היסטורי שיש לשמרו כמות שהוא וביקשו להופכו לפארק היסטורי-ארכיאולוגי , שאיננו מיועד למגורים . נמצא אף מי שהציע לצקת משטח בטון...  To the book