יער חדרה ושימושיו

שמואל אביצור כאשר קנה יהושע חנקין את אדמות חדרה , הוא ידע בבירור כי באותו שטח של 29 , 380 דונם תורכי - היקף קנייתו הראשונה - משתרעות ביצות / 'עונתיות" המתייבשות כמעט כליל בקיץ , וחלקן אגמים של ממש . שטחן הכולל של הביצות היה 4 , 300 דונם , היינו כמעט 15 ° / 0 מהנחלה שנרכשה . אנשי חדרה האמינו אז שהאקליפטוסים יספגו תוך צמיחתם , את מי הביצות וידבירו את הקדחת . כך צצו בחדרה יערות אקליפטוסים גדולים שהשתרעו על אלפי דונמים , שהידוע שבהם הוא יער חדרה , המשתרע על 1 , 400 דונמים . זהו יער האקליפטוסים הגדול והוותיק ביותר בארץ וגם הרצוף וההומוגני ביותר , ולא אחת נעשו על כן נסיונות לנצלו לשימושים שונים . צמיחתו המהירה של עץ האקליפטוס , שאינה מופרעת גם אם כורתים כל 8-7 שנים את נופיו ואפילו חלק גדול מגזעו , הפכה עץ זה לענף כלכלי מועיל . עם הזמן ייערו גם את החולות במערבה של חדרה , שם נטעו מלבד אקליפטוסים , גם ברושים , צפצפות ( אלו לא הצליחו ביותר ) ואורן הסלע , אך אלה היו משניים בחשיבותם לעומת האקליפטוסים . עצי האקליפטוס נוצלו בעיקר כדלק : לבישול , להפעלת מכונות קיטור ובשעות דורום גם להפעלת מנועים . כן...  To the book