|
|
נילי ליפשיץ וגדעון ביגר השימוש בעץ לבנייה בארץ ישראל היה תמיד כרוך בקשיים . עם ראשית ההתיישבות הציונית בשלהי המאה ה 19 החריפה הבעיה ביתר שאת , שכן הארץ היתה חשופה מעצים . למבנים כפריים פשוטים , שצרכו עץ לקירוי חדרים צרים ברוחב 2 . 5-2 , 'מ השתמשו בעצים שהיו זמינים בסביבה . בכפרים בגליל וביהודה עדיין נותרו מבנים פשוטים , שבהם נעשה שימוש בגזעים ובענפים של עצי סרק ואף עצי פרי . ( Biger & Liphschitz , 1991 a ) מאידך , במבנים גדולים , שבהם היו הגגות רחבים , היה צורך להשתמש בעץ בעל קורה ארוכה וישרה . הבנייה במושבות בשלהי המאה ה , 19 הצריכה שימוש בעץ מתאים הן לקונסטרוקציית גגות והן להכנת דלתות , חלונות , משקופים , ולעתים אף לרצפות ולחלקי קירות . היה אפוא הכרח ליבא עץ מתאים לבנייה מחוץ לארץ ישראל . יתרה מזאת , בניית גגות רעפים המחייבים קונסטרוקציה תומכת חזקה , מקורה בעובדה , שבוני המושבות הראשונות הגיעו מארצות עשירות ביערות בהן רווחה הבנייה מעץ מחד ,
To the book |
|
|