צער בעלי חיים

תורת ישראל נקראת "תורת , "חיים והיא אכן מקיפה את כל שטחי החיים . כך יש לנו בין תרי"ג המצוות רשימה ארוכה של ציוויים , שעניינם הוא - היחס הראוי לבעלי חיים . מצוות אלו ומסורות נוספות מלמדות אותנו כיצד עלינו להתנהג אל אותם יצורים , שאמנם אינם אנושיים , אך הם יצירי כפיו של בורא העולם , וכידוע , '' טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" ( תהלים קמה ט . ( העורב , למשל , איננו בעל חיים סימפטי במיוחד . בניגוד לשמו , קולו לא ערב והוא איננו עוף טהור , אבל כאשר אליהו הנביא בורח מאחאב ואיזבל ומוצא מקלט במדבר סיני , העורבים הם שמביאים לו אוכל בוקר וערב . הקב"ה בחר לשליחות זו דווקא את העורב , כדי ללמדנו מוסר השכל : אסור לזלזל באף אחד מן היצורים שבבריאה , שכן לכל אחד תפקיד - הנה , אפילו לעורב הועיד הבורא שליחות , ויש להיזהר שלא לצער אותו . התורה מקפידה על צערם של בעלי החיים , עד כדי כך שאסור לאדם להתיישב ולאכול בטרם דאג להאכיל את בעלי החיים שברשותו . הלכה זו נלמדת מפרשת ץהןה , "אם שמע אותה אנו אומרים פעמיים ביום לאחר " קריאת : "שמע "ונתתי עשב בשךך לבהמתך ואכלת ושבעת" ( דברים יא טו . ( קודם נותנים עשב , 'לבהמת...  To the book