על הטמא ועל הטהור

07 / 7 / 7 כשרות המאכלים הוא נושא רחב , שמכיל בתוכו כמה מושגי יסוד . יש טהור ויש טמא , יש כשר ויש טרף , יש מותר ויש אסור . כמבט ראשוני נדמה שאלו מושגים חופפים , אך למעשה יש הבחנה בין המושגים . לכל תחום מתחומי המזון יש את ההגדרות שלו , והכול נכלל תחת המסגרת של אסור או מותר באכילה . איסורי המאכלות נועדו , בין היתר , להבדיל בינינו לבין אומות העולם . באמצעות השולחן הטהור וההקפדה על דיני הכשרות , שומר העם היהודי על ייחודו , ויותר מזה - על כושר ההישרדות שלו , שלא להתערב בשאר האומות . יש בעלי חיים שאינם מותרים באכילה מלכתחילה - "טמאים הם , "לכם אומרת התורה ומפרטת בחומש ויקרא ( פרק י"א ) מהם סימני הטהרה - מעלי גרה , מפריסי פרסה ושוסעי שסע . בעלי חיים שאין להם את כל שלושת הסימנים הללו אסורים באכילה , טמאים הם לנו . סימני הטהרה של הדגים הם - סנפיר וקשקשים . שני הסימנים האלה חיוניים כדי לקבוע כי הדג כשר לאכילה . גם בין החגבים יש כאלו הטהורים באכילה ויש כאלו שאינם מותרים באכילה , ואף בהם נותנת התורה סימני טהרה . ביחס לעופות מביאה התורה רשימה של אלו שאינם כשרים לאכילה , מבלי לפרט מהם סימני הטהרה , ...  To the book