|
|
בילדותי חשבתי שט"ו בשבט , ראש השנה לאילנות , כשמו כן הוא - יום הדין לעצים , ממש כמו ראש השנה לבני אדם החל בא' בתשרי . סברתי שכשם שאנחנו מתפללים בימי הדין ומבקשים מריבונו של עולם שיגזור דיננו לשנה טובה , כך האילנות בראש השנה שלהם , בט"ו בשבט , מתפללים לבורא עולם . חיזוק למחשבה זו קיבלתי מעצם העובדה שט"ו בשבט חל בתקופת החורף , בימים שרוחות מניעות את ענפי האילנות . נקל לדמיין את איוושת העלים כתפילה חרישית , ואת כפיפת צמרות האילנות בהרכנת ראש בעת התפילה . לעתים קרובות יורד גשם בשבוע של ט"ו בשבט , והעצים נדמים בבוכים וכמזילים דמעות . בדמיון של ילד אכן נראים העצים כמתפללים , אלא שראש השנה של האילנות אינו כראש השנה של בני האדם . בא' בתשרי נידונים בני האדם , בחג הסוכות נידונים על המים , ואילו גורל פירות האילן נקבע מדי שנה דווקא בעצרת , הוא חג השבועות . אם כן , מהי משמעות של ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות ? ט"ו בשבט הוא יום בעל משמעות הלכתית ביחס לרבות מן המצוות התלויות בארץ - מצווה שאפשר לקיימן בארץ ישראל בלבד , והן קשורות לגידולי קרקע . ואלו הן כמה מן המצוות התלויות בארץ : תרומות - תרומה גדולה ות...
To the book |
|
|