קבורה

לדאבון לב , אין נושא הקבורה יורד מסדר יומנו הציבורי והפרטי . אנו נזקקים לעניין הקבורה כאשר מדובר בפיגועי טרור , במלחמות ישראל , וגם כמובן בימים כתיקונם , כאשר משיב האדם את נשמתו לבוראו בשל גיל , מחמת חולי , או בעקבות תאונה - בין אם זו תאונת דרכים ובין אם זו תאונת עבודה או כל תאונה אחרת , לא עלינו . בכל מקרה אנו מצווים לעשות הכול כדי לשמור על כבודו של הנפטר ועל זכרו , ולהביאו לקבר ישראל . על פי דיני התורה , המצווה היא לקבור את הנפטר ביום בו הוא נפרד מארץ החיים . בהלנת המת שלא לצורך עוברים על מצוות "לא , "תעשה בעקבות אזהרת התורה : "לא תלין" - אסור להלין את הגופה מעבר ליום הפטירה . בנוסף לכך יש מצוות "עשה" לקבור את הנפטר בו ביום : ^ " בור תקןו נו ביום ההוא" ( דברים כא כג ) - ביום פטירתו תהא קבורתו . הלנת המת מותרת אך ורק אם היא לכבודו של הנפטר . לדוגמה , יצחק רבין המנוח נרצח במוצאי שבת . עוד בהיותנו בית החולים איכילוב שאל אותי שמעון פרס , ממלא מקומו , עד איזו שעה ניתן לקיים למחרת , ביום ראשון , את ההלוויה . השבתי לו שמפני כבודו , כבודה של המדינה וכבודו של העם , אם יבואו אנשים מכל ארצות תב...  To the book