|
|
לשון הרע הוא חטא כל כך חמור , עד שחכמינו אמרו כי "כל המספר לשון הרע כאילו כפר . "בעיקר הגדרה זו מצויה גם בתלמוד הבבלי במסכת ערכין , גם בתלמוד הירושלמי במסכת פאה , וגם במדרש תנחומא לפרשת מצורע . כפירה בעיקרון שה' הוא בורא העולם ושאין בלתו היא העוון החמור ביותר במערכת החטאים שבין אדם לבוראו , ואילו סיפור לשון הרע על הזולת - הוצאת דיבתו של מישהו רעה - הוא עבירה שבין אדם לחברו . מהו , אפוא , הקשר בין שני הדברים ? ההסבר , לעניות דעתי , נעוץ בהכרה כי האדם נברא בצלם א לוהים - " ויברא א להים את האךם בצלמו בצלם א להים ברא , "אתו נאמר בחומש בראשית ( א כז . ( האדם ניחן בדעת וניתנה בו היכולת להבחין בין טוב לרע , ואף ניתנה לו היכולת ליצור ולחדש . בריאתו ממחישה למעשה את העובדה שיש מנהיג לבריאה שיצר הכול בדעת בבינה ובהשכל . כל המספר לשון הרע על אדם אחר ומכפיש את שמו באוזני הבריות , כאילו כופר בעיקרון שהקב"ה ברא את העולם ואת האדם כנזר הבריאה ; שהרי אילו העריך את זולתו כיציר כפיו של בורא עולם , לא היה מבזה אותו בסיפור לשון הרע עליו . גם דוד המלך התייחס לנקיות הלשון , וכך הוא שואל בספר תהלים ( לג יג-יד ...
To the book |
|
|