תורה שבעל פה

בפרשת בדווקותי מפרט הקדוש ברוך הוא את הברכה שתשרה על בני ישראל , אם הם ישמרו את התורה ואת מצוותיה . כנגד זאת , הוא מזכיר את התוצאות הכואבות שיהיו אם חלילה הם לא ישמרו את התורה והמצוות . משה רבנו מסיים את הדברים בפסוק אחד : "אלה החקןימ והמשפטים והתורת אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" ( ויקרא כו מו . ( חוקים הם מצוות , "שמעיות" גזירות מלך , שאין אנו יודעים את טעמן - כמו פרה אדומה , שעטנז , כלאיים - וקיומן הכרחי רק משום שאנו נשמעים למלכנו . משפטים הם מצוות שכליות , הגיוניות , שאפשר להבינן בשכל , והיה עלינו לקיימן גם לולא נכתבו . פרשת משפטים עוסקת ברבות מן המצוות השכליות - "ואלה המשפטים אשר תשים ל ? ניהם" ( שמות כא א ) - אלה מצוות המסדירות את היחסים בין אדם לחברו . כאשר משה רבנו מדבר על חוקים ומשפטים בלשון רבים , הדבר מובן , שכן יש מצוות רבות . אבל מדוע הוא אומר "תורות" בלשון רבים ? בי"ג עיקרי האמונה שניסח הרמב"ם , אנו אומרים מדי יום - "אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא הורה . "אחרת יש תורה אחת , אותה ציווה לנו משה , והיא מורשה לקהילת יעקב . אם כן , למה...  To the book