אגדות עם ומשלים בפי הבדווים בנגב

ששון בר צבי אגדות , סיפורים ומשלים משמשים בבואה לאורחות חיים , עולם מושגים והווי , המתגבשים במשך מאות בשנים . לגבי הבדווים יש לכך משמעות יוצאת דופן , שכן בהעדר מקורות כתובים , האגדות והמשלים מועברים בעל פה מדור לדור על ידי זקני השבט ומשמשים מקור ראשון במעלה להתוודע לתרבותם ולתפיסת עולמם . האגדות המובאות בזאת הן לקט מצומצם מתוך שפע החומר שנאסף בידי המחבר במשך שנים ארוכות ( ראה גם אריאל , 123-122 עמ' . ( 176-171 המדבר והבדווי כשברא אללה את עולמו , כך מספרת האגדה , באו אליו בני האדם וביקשו פרנסה , להחיות את נפשם ואת נפשות בני ביתם . ראשון בא העירוני , "יושב , "החצרות ניצב לפני אללה ואמרי . "יא אללה , הבה לי מקור פרנסה , . "וחייתי אמר לו אלוהים : "קח לך את הזהב ואת הכסף , סחר בהם . "וחיית אחריו בא הפלאח , עובד האדמה , ואמר : "יא ריבוני ! וממה נתקיים אני וביתי " ? אמר לו אללה ו "כבר נתתי לעירוני את הזהב ואת הכסף . קח את האדמה , עבד אותה והיא תיתן לך את יבולה . טובה האדמה ככסף . "וכזהב אחרון בא הבדווי הנודד במדבריות ואמר : "יא אללה , מה יהא עלי ? כיצד אחיה וממה אאכיל את בני ביתי " ? אמר לו א...  To the book