גלגולים לשוניים של מושגים בגיאוגרפיה של ארץ־ישראל, שמקורם בשפה הערבית

מיכאל נצר מושגים שונים בגיאוגרפיה מקורם בתופעות מקומיות . השפה העברית , למשל , תרמה למדע העולמי מושגים כגון : מכתש , ( Makhtesh ) שנקלט בצורתו העברית בתחום הגיאומורפולוגיה . למכתש יש מובן קודם לשימושו הגיאוגרפי ( כלי כתישה . ( מלה עברית זו איבדה את משמעותה המקורית בשימושה המדעי . בגיאוגרפיה של ארץ ישראל קיימים מושגים שמקורם בשפה הערבית המקומית . אין מדובר במקומות כמו חדרה , עפולה ומטולה , השומרים על שמותיהם הערביים , ולא באלה שעוברתו , כמו הר מירון , נחל פולג , עין מור ודומיהם . יש מושגים שנקלטו מהשפה הערבית והשתמרו במשמעותם המקורית . חמרה , לדוגמא , היא השם המדעי לקרקעות מישור החוף ( דן ורז , ( 1970 השומר על משמעות המלה הערבית — אדומה . השם יוחד לקרקע מסוימת זו , אף כי קיימות בארץ קרקעות אחרות הנקראות בערבית חמרה , על שום צבען , אך אינן זהות להן מבחינה מהותית . מאמר זה דן במושגים גיאוגרפיים שונים , שאיבדו את משמעותם הראשונה שנשתכחה , ועל גלגוליהם במרוצת הדורות . ראשיתה של עבודה זו קשורה לחוסמסה , בסיס אימונים של ה"הגנה" בחולון . בכניסה לאתר נכתב , כי מקור השם ופירושו אינם ידועים ( מדן...  To the book