|
|
עודד שי עיקר עניינם של הנוסעים שפקדו את ארץ ישראל בכל הדורות היו המקומות הקדושים , בעוד שמראות הארץ ונופיה היו בעלי חשיבות משנית . תאורם נעשה כבדרך אגב , שהרי נופים , בעלי חיים וצמחים מצויים בארצם ( כך אמרו , ודאי , לעצמם , ( ומן הסתם הם יעניינו פחות את הקוראים באירופה . ברם , נמצאו נוסעים בכל התקופות , שחרגו מדרך התאור השגרתית והקדישו תשומת לב גם לצומח , לבעלי החיים ולנופי הארץ . בעיקר מתרחבות ידיעותינו על ארץ ישראל בימי הביניים , כאשר לצד נוסעים שעשו את דרכם לארץ הקודש כדי לבקר במקומות הקדושים , נמצאו חוקרים ומלומדים בעלי עין פקוחה , שחרגו מהמסלול השגרתי ומ"דרך המלך" והגיעו למקומות מרוחקים ונידחים . עולי הרגל מתארים , אגב סיוריהם בארץ , גם בעלי חיים שונים , שחלקם נכחד עם הזמן . כך , למשל , מספר ההגמון דניאל הרוסי על אריות , חזירי בר ונמרים בירדן התחתון ואריות ליד בית שאן , ואילו פרטלוס מספר על תנינים בנחל התנינים , עליהם ידוע גם מאוחר יותר . תאורי הנוסעים הנוצרים מעטים הם הנוסעים בתקופה הביזאנטית ובתקופה הערבית הקדומה שהתייחסו לטבע הארץ ונופיה . רק נוסע אחד ( אנטונינוס ) מתוך כתריסר ...
To the book |
|
|