ההתיישבות כגורם בטחוני לאחר קום המדינה

אסנת שירן כמאתיים ישובים שונים : קיבוצים , מושבים וישובי עולים הוקמו במלחמת העצמאות ולאחריה , והיו לחלק בלתי נפרד מהתמורה שהתחוללה באותן שנים . ראשיתה התרחשה עוד במהלך המלחמה והיא נמשכה ואף גברה לקראת סופה , בתקופת המשא ומתן לשביתת נשק ובשנים שלאחר סיום המלחמה . ישובים יהודיים נוסדו במקומם של מאות הישובים הערביים , שתושביהם נעקרו או שנמלטו במהלך המלחמה או בסמוך לה . במלחמת העצמאות ניטשו כ 370 ישובים ערביים ובמקומם קמו כמאתיים ישובים יהודיים בין מאי , 1948 מועד הכרזת העצמאות , למאי ' . 1950 המתיישבים השתייכו למגזרים שונים : יוצאי ההכשרות המגויסות של הפלמ"ח , "גרעינים" שהתארגנו בצה"ל , בוגרי תנועות הנוער החלוציות ועולים חדשים . ההתיישבות לא הוגבלה לאזורים מסוימים והתפרסה בכל חלקי הארץ , אף שקיימת זיקה ברורה בין הקו הירוק 2 למיקומם של הישובים החדשים . המטרות העיקריות שהניעו את מפעל ההתיישבות היו בטחוניות , חברתיות וכלכליות . הן נבעו , בין השאר , מצורכי קליטת העליה במסגרת ההתיישבות הכפרית חקלאית , ומן הצורך לחזק את הגבול באמצעות ישובים אזרחיים על פי תפיסת ההתיישבות הבטחונית שרווחה מאז רא...  To the book