העמדת הפסיכולוגיה כישות סובייקטיבית מיסודה דורשת מילת הסבר מקדימה . כאשר אני נזקק למונח , "פסיכולוגיה" הריני מתייחס לתורת הנפש של האדם ברמה הכולית , ולא לפרמטרים פסיכוסומטיים חלקיים שעשויים להשפיע על התנהגותו בתנאים מסוימים . ואכן , רק מתוך התייחסות זו לאדם הכולל במונחי ה"פסיכולוגיה העממית" -1 הנוצרת לדעתו של ברונר בכל קבוצה תרבותית מתוך ההתנהגות היומיומית של חבריה - אני מרשה לעצמי לטעון שאת התנהגותו הפסיכולוגית , על הרקע התרבותי והדתי שעיצב אותה , אפשר להבין אך ורק במונחי הנרטיב הסובייקטיבי האישי . בהקדמתו לאחד מספרי היסוד של "הפסיכולוגיה , "הנרטיבית מתוודה העורך תאודור סרבין שכמו רבים מעמיתיו התאכזב " מתוצאות המחקר והתאוריה הפסיכולוגית חברתית שנערך על פי העקרונות המנחים של . "הפוזיטיביזם סרבין , שנחשב אחד מאבות המחקר והתאוריה הקלסית בפסיכולוגיה החברתית , טוען שה"משבר" שפקד את מדעני החברה מקורו ב"יכולת הניבוי הנמוכה ובחוסר האפשרות להסקות מכלילות שחולצו מהמחקר המסורתי . השפעה האתוס הפוזיטיבסטי על התחום השתקפה באמונה המושרשת שאפשר 2 לבתר את ההתנהגות החברתית לחלקי יסוד . "במעבדה אף שהטיע...
To the book