|
|
הקדמה המסורת המקראית , ובעקבותיה ועמה גם מסורת חז"ל מכירות במעגלי קדושה שונים . הרי קדושת מקרש לא כקדושת כהנים ולא זו וזו כקדושת ישראל . השאלה המיגדרית גם היא צצה ועולה בתחומי הקדושה השונים ובמעגלי השייכות השונים . כך התוספתא מנסחת זאת קטגורית "הכל כשרים לקדש ( לעסוק באפר פרה אדומה ... ( ואשה פסולה לקודש" ( תוספתא , פרה פ"ה , ה"ז . ( כלומר , חל איסור על נשים להיכלל בין המטפלים באפר פרה אדומה ואשה היא המודל למי שפסול לעסוק בקודש . השאלה המרכזית היא באיזו מידה מדרשי הכללה אלה אכן מכלילים נשים בעולם הקודש , והאם הם מקדמים את מעמדה השווה של האשה היהודיה במסגרת קהילת הקודש ומושגי הקודש היהודיים . יש לציין שהמדרשים עוסקים בשאלות מצומצמות כמו שילובן של נשים בקרבנות או באיסורי נבלה וטריפה , אך נוגעים גם בשאלות מפתח של תובנת הקודש היהודית , כמו עבודה זרה או מקומן של נשים בברכת הכהנים ובקהל הקדוש בכלל . בפרק זה צירפנו תחת קורת כותר אחה מגוון של שאלות . כל אחת מהן , וכמובן כולן יחד , עוסקות בהגדרת תחום הקודש היהודי , ובניסיון לבחון מי שייך , מי מהווה חלק מקהילת הקודש , למי הזכות ליהנות מזיו השכינ...
To the book |
|
|