השיך מוחמד-עלי

כה סיפר מוחמד עלי : היה היה אבי שיר שבט אל היב ושמו נודע לתהילה בכל ארץ הגליל העליון , וישא לו השיך נשים אחדות , וביניהן אמי אשר לא ילדה כי אם אותי , מוחמד עלי , ' בלבד . מילדותי שנאני אבי וגם את אמי שנא . ותאלץ האשה לעזוב את בית בעלה ולגור באוהל שער עיזים קטן ודל . וכל הימים והלילות לא חדלה האשה השנואה לבכות על מר גורלה . ויהי בגדלי וארא בסבלות אמי ואנחמנה , לאמור : אמי , אמי , למה תבכי ? אל גדול בשמים ! מחר אגדל ואהיה גבר בין הגברים . אז אצא לרעות את הצאן , והיה לנו חלב לרוב וגם חיטה לשובע ! וכן סיפר פעם מוחמד עלי באזני רעיו : חדשים רבים בילדותי היתה קיבתי ריקה וימים על ימים רעבתי ללחם . 1 וכאשר גדלתי והייתי ל"ראעי" חדלה אמי לבכות ולהיאנח . אבל ידוע ידעתי , כי שלושת אחי שונאים אותי שנאה עזה ויבקשו את נפשי לקחתה . בתחילה רעיתי עיזים של זרים . והיה שכרי מעט ודל אך כדי מחית נפשי ונפש אמי . אזכור כיום הלילה 1 רועה . הראשון אשר ההצלחה האירה לי פנים ואני אז נער בין הרועים . הלכנו ל"בלאד ב # ארה * / ונבא משם שלל ששים עיזים , והיה חלקי גם אני שש לירות תורכיות זהב , את הכסף נתתי לאמי והיא קנת...  To the book