ילדים

לידה , משכרעה הבדוית ללדת , מבהילים אליה את הזקנה שבנשי הבדויות' וזו מטפלת בה עד צאת פרי בטנה . ואם תקש הבדוית בלדתה , תטול הזקנה חבל , תקשרו באחד מעמודי האוהל החזקים ותתלה את רגלי האשה , כשראשה למטה' אל העמוד . אחרי שמורידים אותה מן החבל / חוזרים אליה חבלי הלידה , והיא יולדת . עד הרגע האחרון שלפני הלידה תעבוד האשה ההרה באוהלה , ולפעמים גם בשדות בזמן הלקט . הבעל אינו נמצא בזמן הלידה על ידה , אלא במקום ישיבות הגברים באוהל . בהולד בן זכר' ייכנס הבעל ויברך את אשתו בזו הלשון ו "מברוך יא מעזבה" — מזל טוב בעלת הבית . על לידת בת אין הבעל מברך את אשתו ואין משמנים ואין מולחים את התינוק . הבעל זועף על אשתו , שילדה לו בת . בצאת הוולד מורחים אותו במי מלח ובסדנה . בדוי הנגב נוהגים למרוח גם בשתן הנאקה' כדרך הבדוים האמתיים , אולם מחוסר שתן נאקה הולך מנהג זה ונעלם בצפון . חותלים את התינוק בחתולים ועונדים לו קמיע המובא במיוחד מאחד הקדושים הידועים שבסביבה הקרובה או הרחוקה . בתינוק מטפלת האשה , ולעתים קרובות תבואנה לעזרתה אחיות , קרובות או שכנות . את ראש התינוק מכסים בבד או במטלית והקמיע נתפר בכאפייה קטנ...  To the book