התפוררות ופיזור

גבולות גיאוגרפיים , הגיא וההר' וישובים מפרידים בין חלקי שבט שונים בארצות המזרח התיכון . שטח הנדידה של כל שבט הוא כמה קילומטרים . ישנם ארצות ומחוזות במזרח התיכון' אשר שטחים רחבים ומישורים פתוחים שם לצאנם ובקרם . אולם תגבורת הישוב , ההופך את מקומות המרעה והשממה לשדות מעובדים' לשיכון עירוני ולאזורי תעשיה' הוא , כאמור' גורם חדש להתפוררות נוספת בין השבטים ושברי השבטים . שטחי המרעה נשמטים מידיהם או מצטמצמים והולכים וחלקי השבטים מוברחים לבקש להם מקומות חנייה חדשים' ולעתים — להתפזר למקומות שונים . ועוד סימן להתפוררות השבטית : עוד לפני עשרים שנה היו הבדוים מבכרים לשכון במחנות מחנות ולהצטופף יחדיו' ואילו היום נדיר החזיון הזה וקשה למצוא מחנה גדול של עשרים אהלים . אותו דבר מותר לומר גם על שאר אזורים . וכדאי לעמוד על העובדה המיוחדת ש " הקבילה" ( מטה ) או ה"אשויךה" ( השבט ) נעלמו בין הבדוים למחצה כליל ונשארו רק ה"חמולה" ( בית אב ) וה"עילה" — המשפחה . לפעמים מורכב השבט רק מ"חמולד " , ( בית אב ) אחת או שתים ולפעמים מ"עילה" ( משפחות ) בלבד . הנטיה להתפזרות במקומות שונים באה בעיקר מפני השאיפה והצורך לח...  To the book