sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
האדם , אחד הוא בשני המודוסים הקיומיים . הן בלילה הן בשעות היום הוא תרכובת של גוף ונפש , של בשר ורוח . אבל בשנתו , כלומר ברשות הליל , הוא נתפס כבשר גרידא - גוף גולמי חסר הבחנות שאינו מסוגל לפעול באופן רצוני . הגופניות חסרת הנשמה ( ולפחות נטולת הנשמה הפעילה ) נתפסת כמצב של מיתה זעירה . אם היום הוא הוויה קיומית הופכית ללילה , הרי שלעומת הגופניות של המצב הלילי , היום מסמל רוחניות , ולעומת המוות הסמלי או הזעיר בלילה , הוא מסמל את החיים . אם נכונה טענתי , לפיה ברכות השחר באות להוציא את האדם מכבלי גופו ולהעבירו לרשות השכל והרוח , מאליה עולה השאלה מדוע הטקס שבא להוציא את האדם מכבלי השינה והתנומה , ולמעשה מכבלי הגוף , עוסק באופן כה ממוקד בגוף . ההתמקדות בגוף באה לידי ביטוי בברכות השחר הן בלשון הברכות והן בקשר הפיזי בין אמירת הברכות ובין המחוות הגופניות כפי שמורה התלמוד . הקשר בין הגיית ברכות ובין הפעולה הגופנית יוצר למידה חושית שאינה מתווכת בהכרח באמצעות השגה שכלית . אני מציעה לראות את טקס ברכות השחר ככזה שבא לפעול על מבצעיו בשני שלבים : ראשית , לאשש את גופם כבעל פונקציות מובחנות ולהפקיעם מן הג...  To the book
משכל (ידעות  ספרים)

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help