|
|
יהיה אולי מי שיתהה האם יש טעם בניסיון שאני מציעה - בחינת קריאת שמע שעל המיטה וברכות השחר בכלים שמשמשים , על פי רוב , לבחינת טקסים הנעשים בעת מעברים דרמטיים . אכן , יש לזכור שההירדמות וההתעוררות מן השינה , חוויות שגרתיות שאותן חווה אדם בכל יום , אינן מאופיינות על פי רוב במשברים , לא במובן הקליני ולא במובן הקוסמי של המונח . המעבר היום יומי בין ממשלת הלילה לממשלת היום הוא מינורי ושגרתי , וברוב המקרים חולף ללא תשומת לב מיוחדת . למרות זאת , אלה רגעים רגישים בסדר היום האנושי . אצל אנשים השרויים ממילא במשבר , דפוסי שינה ויקיצה הם במקרים רבים בעייתיים . ואכן , תפילות ישראל סימנו את רגעי המעבר האלה והעניקו להם תשומת לב טקסית , כשם שהן מלוות את האדם במעברים רבים אחרים , קטנים כגדולים של מחזור היממה , השנה והחיים . תשומת לב זו מוכיחה שיש טעם בניסיון לבוחנן כטקס מעבר . נקודת השקה נוספת בין טקס ההשכמה ובין טקסי המעבר היא העובדה שברכות השחר שייכות לקטגוריה של ברכות הפועלות על אומריהן , מעבירות מקטגוריה לקטגוריה ומשנות את הסטטוס שבו הם מצוים . מי שאומרים את ברכת "פוקח , "עיוורים על פי הוראות התלמוד ,...
To the book |
|
|