|
|
סשה וייטמן * וקאן מגדיר את הגטו כמובלעת בתוך העיר או סמוך לה , המוקמת על ידי השלטונות כדי לאנוס קבוצה אתנית כלשהי לשבת בתוכו , כדי למנוע מחבריה לקשור קשרים עם האוכלוסייה הסובבת וכדי לנצל אותם עד תום לשם מילוי תפקידים כלכליים שהאוכלוסייה הסובבת אותם אינה מוכנה למלאם . מאפייני הגטו הם פועל יוצא של ארבעה כוחות עיקריים : שלושה מהם מופעלים מבחוץ - תיוג כטומאה , ריתוק למקום וניצול כלכלי קיצוני , בעוד הרביעי צומח מתוך האוכלוסייה הכלואה - אוטונומיה מוסדית . לכן אין לבלבל בין גטאות ממשיים ל"גטאות ; "מטפוריים אין מדובר , כמובן , בגטאות המוזהבים של העשירים , אך גם לא בשכונות אתניות ( צ'יינטאון , שכונת הבוכרים , כרם התימנים ) או בשכונות מצוקה ( כמו n banlieues של צרפת m favelas של ברזיל . ( תצורות אלה שונות בתכלית מגטאות של ממש , משום שלא הוקמו על ידי השלטונות ותושביהם לא תויגו כטמאים , לא אולצו לשבת בהם בלבד ולא הוכרחו לעסוק במקצועות שהאוכלוסייה הסובבת מסרבת לעסוק בהם . נוסף על כך , וקאן מבחין ( אם כי באופן חד פחות ) בין גטאות לבין מה שהוא מכנה היפרגטאות . לדידו , היפרגטו הוא תוצאה של מדיניות...
To the book |
|
|