היחס המשתנה אל החברה המשתנה: הערות על התפתחותם של לימודי ישראל בשפה הרוסית

אלק ד' אפשטיין ** באופן מפתיע למדי יש לציין כי חקר ישראל , כתחום , קיים ברוסיה מזה שנים רבות . שני מרכזים - המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה הממלכתית של מוסקווה על שם לומונוסוב , והמכון ללימודי המזרח של האקדמיה הלאומית הרוסית למדעים - טיפחו דורות של תלמידים , שחלקם פנו לתחום המחקר . בניגוד למצב הקיים בישראל , שבה האקדמיה הלאומית למדעים הינה חסרת השפעה ממשית ותקציבה השנתי הכולל נמוך בהרבה מזה של כל אחת מן האוניברסיטות , האקדמיה הלאומית הרוסית למדעים מהווה מוסד על המאגד תחת קורת גג אחת מאות מכוני מחקר בכל תחומי העשייה המדעית . עם זה , קשרים הדוקים בין רבים מבין המוסדות הללו לבין שירותי הביון הביאו לידי כך שתהליך הכשרתם של הסטודנטים לא נבנה רק על סמך שיקולים מדעיים או השכלתיים טהורים , אלא שילב בתוכו גם היבטים אקדמיים וגם מיומנויות פרופסיונליות . תהליך הכשרתם של התלמידים בחוגים ללימודי ישראל כלל עשרות שעות שבועיות של לימודי שפות ( עברית , אנגלית וערבית ) לצד עיסוק בנושאים שאינם נחשבים לרוב למרבדים בקרב אנשי מדעי החברה בישראל ובארצות הברית , כגון : יחסי החוץ של ישראל ( תוך שימת דגש ב...  To the book