|
|
זאב שטרנהל יונתן שפירא היה חלוץ . הוא לא הלך בתלם והוא סלד מקונפורמיזם , וכך היה לפורץ דרך ולמייסד המחקר הביקורתי של החברה היישובית והחברה הישראלית : ספרו אחדות העבודה ההיסטורית שיצא לאור בשנת 1975 קבע נורמות שהנסיגה מהן לא היתה עוד אפשרית . על מנת להבין את משמעות תרומתו של יונתן צריך לבחון את הדברים בהקשר הראוי . אכן , למן שנות השבעים עבר המחקר דרך ארוכה עד כדי כך שהצעירים שבינינו יתקשו להבין את החידוש וההעזה שציינו אז את עבודתו . גישות ותפיסות , המובנות מאליהן בימינו , עוררו לא פעם בעבר הלא רחוק , כאשר שלט בארץ קונפורמיזם נוקשה , התנגדות ואיבה . ואומנם , התפיסה המקובלת באותה תקופה ראתה בתנועת העבודה תופעה ייחודית , ביטוי מובהק לייחודיותה של ההיסטוריה היהודית בכלל . לאמיתו של דבר סבלה ההיסטוריוגרפיה של היישוב , ומבחינות רבות לא תוקן מצב זה עד היום , מן ההפרדה המקובלת בעולם האקדמי שלנו בין ההיסטוריה של היהודים להיסטוריה הכללית . התפיסה שלפיה תולדות היהודים הן נושא ייחודי למחקר גרמה במשך השנים נזקים רבים , אך בתחום תולדות המאה העשרים , ובמיוחד בכל הקשור לחקר הציונות , היו התוצאות הרסניו...
To the book |
|
|