מודל לפיענוח ''קולות צפים" בבחירות אישיות בישראל: הקצאה באמצעות ניתוח מבחין

נדב גבאי * ** מבוא נשאלים בסקרי דעת קהל הנערכים לפני בחירות נחלקים לארבע קבוצות עיקריות על פי דפוס תשובותיהם ביחס לכוונות ההצבעה שלהם : < 1 > נשאלים המשיבים כי הם יצביעו בעד מועמד מסוים ( להלן ; החלטיים < 2 > ;( נשאלים המשיבים שאין הם יודעים או לא החליטו עדיין בעד מי יצביעו ( להלן : מתלבטים ( 3 ) ;( נשאלים המסרבים לענות בעד מי יצביעו ( להלן : מסרבים ( 4 ) ;( נשאלים המשיבים שאינם מתכוונים להצביע ( להלן : לא מצביעים . ( בפרסומים רבים של סקרי דעת קהל מקובל בדרך כלל להתייחס להבחנה דיכוטומית בלבד : בין נשאלים החלטיים ( Positives ) לבין נשאלים שלסוקר אין מידע על כוונת הצבעתם . ( Negatives ) התוצאה של חלוקה דיכוטומית זו היא שכל הנשאלים שלא הביעו תמיכה במועמד כלשהו מכל סיבה שהיא נכללים תחת קורת גג אחת , שנהוג לכנותה : " קולות . "צפים הקטיגוריה "קולות צפים" היא למעשה תוצר של אילוצים טכניים הנובעים מאי יכולתו של החוקר לסווג את הנשאלים לאחד המועמדים משום שאין הם מגלים לו את כוונת ההצבעה שלהם ( דורון , ; 1996 שמיר , . ( 1985 הכללה זו נוטה להתעלם מהבדלים בין בעלי עמדה לבין חסרי עמדה , כלומר , בין ...  To the book